עזר ואח' נ' דיור לעולה בע"מ - פסקדין

ב"כ התובעים: עו"ד אברהם שלו

ב"כ הנתבעת: עו"ד רמי סינואני

פסק דין

התביעה שלפני היא בעיקרה תביעה בגין ליקויי בניה.

טענות התובעים

1.התובעים, ה"ה מיכל ואורן עזר, רכשו ביום 17.05.07 מהנתבעת, דיור לעולה בע"מ, דירה בת 4 חדרים ברמת גן. הסכם המכר צורף כנספח לתצהיר התובע וסומן ת/1. החזקה בדירה נמסרה לתובעים בסוף חודש ספטמבר 2007. מספר חודשים לאחר שנכנסו לדירה התגלו בה ליקויים, כגון רטיבויות ב-3 מחדרי הדירה, לרבות מקלחת ההורים, וקילופי טיח וסדקים. התובעים ניסו לפנות בעניין זה למנהל הפרויקט, מר אבי טוסי (להלן - טוסי) אך לטענתם, הפניות לא הניבו פרי, בין משום שלא הצליחו ליצור קשר עם טוסי, ובין משום שכאשר הצליחו ליצור איתו קשר - הוא לא הגיע לפגישה. התובעים הפנו למנכ"ל הנתבעת מכתב דרישה, בו פורטו הליקויים, וזאת ביום 06.05.08 (המכתב צורף כנספח לתצהיר התובע וסומן ת/3). בתאריך 21.05.08 קיבלו התובעים מכתב תשובה מהנתבעת, לפיו עליהם להתאזר בסבלנות ולהמתין עם ביצוע התיקונים, מאחר שמנכ"ל הנתבעת נפצע (ת/4 שצורף לתצהיר התובע). ב-22.05.08 פנה התובע פעם נוספת לנתבעת, באמצעות עורך דינו (ת/5), וב-30.06.08 השיבה הנתבעת כי בכוונתה לתקן את הליקויים (מכתב ת/6 שצורף לתצהיר התובע). לאחר מכן שלחה הנתבעת מכתב לתובעים, כאילו לא שיתפו פעולה עם טוסי לצורך תיאום מועדים לביצוע התיקונים, אך לטענת התובעים - לא היו דברים מעולם. ביום 08.07.08 הגיע טוסי לדירת התובעים וסוכם שהתיקונים יתבצעו בין 13.07.08 ל-18.07.08. בתאריך 13.07.08 החלה הנתבעת בסבב תיקונים, שנמשך 3 ימים, במהלכם דמתה הדירה לאתר בניה. נגרמה לתובעים אי נוחות שאין לתארה כתוצאה מכך, ובפרט אמורים הדברים בהתייחס לבתם הנכה של התובעים. כחודשיים לאחר מכן נדרש התובע להתיר לנתבעת להיכנס לדירה שנית לצורך תיקון, בשל נזילה ממקלחת ההורים, שגרמה לרטיבות דירת השכנה למטה. מתברר כי בתיקון הקודם לא בוצעה אטימה כראוי. שוב עבדו בדירת התובע ושוב נגרמה לתובעים אי נוחות. ב-26.10.08 בוצעה ביקורת הנדסית מטעם התובעים המתייחסת לטיב התיקונים. חוות הדעת, אשר צורפה כנספח ת/10 לתצהיר התובע, מטעם "אבן פינה - הנדסה אזרחית" מצאה שנותרו ליקויים בעלות כוללת של 62,318 ₪. נוסף על כך, השמאי אלי סידאווי (להלן - השמאי) אמד את ירידת הערך שנגרמה, לטענת התובעים, לנכס בשל העובדה כי רוחב החניה שניתנה לתובעים לא תאמה את הוראות משרד התחבורה. השמאי מצא כי השווי הכספי של הפגיעה בגין מידת רוחב החניה מסתכם בסך של 15,000 ₪. התובעים נדרשו להוצאות מרובות בגין חוות הדעת שקיבלו, וגם בגינן הם מבקשים פיצוי. הם מבקשים פיצוי גם בגין דיור חלופי לו יידרשו בתקופת התיקונים, וכן פיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה להם, בפרט בשל הרטיבויות, וכן אי נוחות והפסד ימי עבודה. התביעה הוגשה בסך של 100,500 ₪.

טענות הנתבעת

2.התובעים רכשו מהנתבעת דירה אשר שימשה "דירה לדוגמא", קרי דירה מוגמרת, וזאת לאחר שראו ובחנו אותה ומצאו אותה לשביעות רצונם. לפיכך, כל טענה שיש לתובעים בעניין אי התאמה בין הנכס לבין התכניות - אינה במקומה, ומדובר בניסיון של התובעים למצוא מן היקב ומן הגורן, בניסיון לעשיית עושר ולא במשפט. בהתאם לסעיף 7(ח) לחוזה המכר בין הצדדים (ת/1) הוסכם כי ליקויים שהיו בדירה ואשר ניתן היה לגלותם בבדיקה סבירה, יראו את הקונה כמוותר על כל טענה בעניינם. עם מסירת הדירה נערך פרוטוקול מסירת דירה (נ/1). מרבית הליקויים אליהם מתייחסים התובעים הם ליקויים שניתן היה לראותם, ועל כן יש למחוק את הטענות המתייחסות לליקויים אלה. טוסי ערך עם התובעים פרוטוקול לאחר אכלוס (נ/2) והתובעים ציינו שליקויים מסוימים תוקנו. אך בכך לא הסתיימה הפרשה, שכן התובעים חיפשו ומצאו מומחה שמצא עבורם ליקויים שונים, אשר הנתבעת סברה שתוקנו לשביעות רצון התובעים. התובעים איימו בהגשת תביעה, בניסיון לעשות עושר ולא במשפט. התובעים שלחו את מכתב ת/3 ודרשו תיקונים של סדקים בתקרה ובקירות, בידוד צנרת מים, רטיבות וקילופי טיח. באותה תקופה היה מנהל הנתבעת, מר מתי מגן (להלן - מגן) מאושפז לאחר שנפגע בתקרית ירי, וחרף זאת התובעים שלחו מכתב התראה לנתבעת, ביודעם שמגן מאושפז. דבר זה מצביע על חוסר תום ליבם של התובעים, אשר כל מטרתם היא לעשות עושר ולא במשפט. במכתב מיום 22.05.08 (ת/5) הודו התובעים כי בוצעו תיקונים אשר חלקם לא צלח. מכתב זה, שנשלח כאשר מגן מאושפז, מהווה קינטור ותו לא. ממכתב זה לא עולה מהם הליקויים להם טענו התובעים. התובעים טענו שהם מתכוונים לתת לנתבעת הזדמנות נאותה לתקן את הליקויים, וזאת - ביודעם שמגן מאושפז. מכאן שמדובר במראית עין בלבד. הנתבעת ביצעה את התיקונים שדרשו התובעים, וגם כאשר טענו התובעים לקיומם של ליקויים נוספים, ניסתה הנתבעת לתאם מועד הגעה, אך התובעים סיכלו זאת. בשלב מסוים, לאחר שהנתבעת שלחה לתובעים מכתב ביום 01.07.08, בו הלינה על כך שלא ניתן לתאם מועד עם התובעים, אפשרו התובעים את הגעת עובדי הנתבעת והליקויים תוקנו לשביעות רצונם. התיקונים בוצעו תוך שימת לב מירבית לנוחות התובעים. מכל האמור עולה כי תביעת התובעים היא תביעת סרק, הטבולה בחוסר תום לב ובמצגי שווא. הנתבעת הציעה לתקן את הליקויים הנטענים, ואף כבוד השופט בן חיים (שקיים קדם משפט בתיק זה), הציע הצעה דומה, אך התובעים סירבו לכך, ללא כל נימוק, ודבר זה מלמד על כוונתם האמיתית. הסכומים הנתבעים מוגזמים. יש ליתן לנתבעת זכות לתקן, ומכל מקום - התובעת 2, אשר לא הגישה תצהיר ולא התייצבה לדיון צריכה להימחק מכתב התביעה, ומכל מקום - אין להעניק לה כל סעד שהוא.

חוו"ד מומחה בית המשפט, אינג' חיים גלנצר

3.ביום 25.03.2009 מינה בית המשפט את המהנדס חיים גלנצר (להלן - המומחה) ליתן חוות דעת בנושא ליקויי הבניה הנטענים בתיק זה, וכן בנושא ירידת הערך. המומחה הגיש חוות דעתו ביום 02.08.09. על פי חוות הדעת, חלק מהליקויים הנטענים על ידי התובעים לא קיימים, חלקם קיימים וניתנים לתיקון, וחלקם קיימים ולא ניתנים לתיקון. הוא מצא ליקויי בניה בערך 15,100 ₪, ובתוספת ב.צ.מ (דברים בלתי צפויים מראש) ועלות פיקוח הנדסי - 19,102 ₪. נוסף על כך מצא המומחה כי ירידת הערך שנגרמה לדירה בגין ליקויים שאינם ניתנים לתיקון היא בסך 5,000 ₪, וכן קיבל באופן חלקי את חוות דעתו של השמאי, ובנוגע לירידת ערך בגין מידת רוחב חניה לא תקנית (2.19 מ' במקום 3 מ') קבע המומחה ירידת ערך בשווי 10,000 ₪. כמו כן קבע כי יהיה צורך בדיור חלופי למשך תקופת התיקונים (שאת מִשכה לא העריך), שעלותו תהיה 1,500 ₪. בסופו של דבר קבע המומחה כי עלות כל הנ"ל, בתוספת מע"מ, תעמוד על סך של 41,476 ₪. המומחה ציין, כי מחירי העבודות הן עבור קבלן מזדמן אשר יוזמן על ידי התובעים. סביר להניח כי עלויות התיקון עבור הקבלן (הנתבעת) תהיינה נמוכות בכ- 25% מהמחירים הנקובים.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי בחומר הראיות שלפני, לרבות חוות דעתו של המומחה, ולאחר ששמעתי את עדות התובע, מר אורן עזר, וכן את עדותו של נציג הנתבעת, מר אבי טוסי, ולאחר שעיינתי בתצהירו של עד ההגנה מגן (אשר ב"כ התובעים ויתר על חקירתו הנגדית, ועל כן התצהיר עומד במלואו), אלה ממצאי:

א.הדירה נקנתה כשהיא כמעט מוגמרת, למעט אביזרים כגון כיורים, ובהעדר חשמל (תצהיר מגן, סעיף 2; עדות התובע, עמ' 7, שורות 27-29) בכל מקום בו קיימת הפניה ל"עדות" ו"עמ'", הכוונה לעדותו של אותו אדם בדיון בבית המשפט, שנערך ביום 22.3.10..

בכל מקום בו קיימת הפניה ל"עדות" ו"עמ'", הכוונה לעדותו של אותו אדם בדיון בבית המשפט, שנערך ביום 22.3.10.

ב.לתובעים ניתנה הזדמנות לעבור על תכניות הדירה ולבדוק את הדירה עובר לרכישתה (תצהיר מגן, סעיף 2; עדות התובע, עמ' 8, שורות 18-30).

ג.התובע חתם על פרוטוקול מסירה, טרם איכלוס (נ/1). בתוך הפרוטוקול נכללה הערה של התובע בנוגע לקיומם של ליקויים ובדבר כוונתו להגיש חוו"ד מהנדס (עדות התובע, עמ' 8, שורה 31-עמ' 9, שורה 1).

ד.התובע לא זיהה את ה"פרוטוקול אחרי איכלוס" (נ/2) שהוצג לו, אך ציין שהליקויים המופיעים בו אכן מתארים "חלק מצרותיו" (עדות התובע, עמ' 9, שורות 21-29; תצהיר טוסי, סעיף 5).

ה.הנתבעת ביצעה תיקונים בדירת התובעים (תצהיר טוסי, סעיפים 6, 8 10, 11; תצהיר מגן, סעיפים 5-11; עדות טוסי, עמ' 15, שורות 20-29), אך אלה לא פתרו את הבעיות. הנתבעת נדרשה לתיקון נוסף, שכן היתה רטיבות בדירת השכנה שגרה מתחת לתובעים, שנבעה מנזילה בדירת התובעים, וגם לאחר תיקון זה נותרו ליקויים (עדות התובע, עמ' 10, שורות 1-10 וכן עמ' 12, שורה 24-עמ' 13, שורה 1; תצהיר התובע, סעיפים 12-14; עדות טוסי, עמ' 16, שורות 16-18; חוו"ד המומחה, סעיף ז והנספח, המלמדים על כל הליקויים שנותרו).

ו.לנתבעת אין נוהל בדבר ביצוע תיקונים ואינה נוהגת להחתים את בעל הדירה על מסמך לפיו בוצעו התיקונים (עדות טוסי, עמ' 15, שורות 11-16).

ז.הנתבעת ביקשה ומבקשת עד היום לתקן את הליקויים והתובעים מסרבים לכך (עדות התובע, עמ' 15 ואילך; תצהיר טוסי, סעיף 9). עם זאת, הנתבעת סבורה כי טענות התובעים הם טענות סרק, התובעים אינם תמי לב והם מציגים מצגי שוא לבית המשפט (תצהיר מגן, סעיף 12).